הליך גירושין טומן בחובו נושאיםרבים המחייבים הסדרה בעת הפרידה ומהווים חלק בלתי נפרד לשם פרידה סופית בין בני הזוג. כגון : חלוקת הרכוש, ענייני מזונות הילדים ועוד. גם עניין משמורת הילדים והסדרי הראיה לאחר הגירושין מחייבים הסדרה בין בני הזוג . אין ספק שמדובר באחד הנושאים היקרים והחשובים ביותר לבני הזוג, שהרי אין דבר יקר יותר לאדם מאשר ילדיו.
בהליכי משמורת ילדים, יכריע בית המשפט, מי מההורים ייהנה ממשמורת בלעדית ובהתאמה כיצד ייערכו הסדרי הראיה לטובת ההורה הלא משמורן. הסדרי ראיה, הם כינוי לזמנים שבהם ההורה הלא משמורן מבלה עם ילדיו. עם זאת, משמורת ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי גם במשמורת משותפת, דהיינו – משמורת שבה שני ההורים נוטלים אחריות שווה מבחינת זמנים, על ילדיהם.
משמורת ילדים - מהי?
משמורת ילדים היא מונח המתייחס לזכות הניתנת להורה מסוים לשמש בתור הורה משמורן, או לחלופין, לזכות המוקנית לשני ההורים להיות משמורנים מבחינה טבעית, על פי דין, במידה ובני הזוג אכן חיים יחדיו תחת אותה קורת גג. ככלל, בעת שבני זוג נשואים ומגדלים יחדיו ילדים, הרי ששניהם מוגדרים בתור משמורנים ואפוטרופוסים טבעיים לילדיהם.
עם זאת, בעת גירושין בין בני זוג, בני הזוג לא מפסיקים לשמש בתור הורים והחובה המוסרית והמשפטית שלהם לא תמה בשל גירושין, אלא משתנה מבחינה טכנית. במילים אחרות, בעת גירושין, בני זוג צריכים להסדיר את השאלה מי ישמש בתור הורה משמורן וכן בהתאמה האם שני ההורים ישמשו בתור משמורנים במשותף. לחילופין, עולה השאלה כיצד ייראו הסדרי הראיה, במידה ויוכרע כי אחד מבני הזוג ישמש בתור משמורן בלעדי.
מהם הסדרי ראיה?
הסדרי ראיה הם בעצם המונח המשלים למונח "משמורת". הורה שמוטל עליו לשמש בתור הורה משמורן, הוא זה אשר יהיה אמון ואחראי על הגידול השוטף של הילד או הילדים המשותפים. עם זאת, כאשר מוטלת משמורת בלעדית על צד אחד, הצד השני יזכה בהסדרי ראיה. הסדרי ראיה הם כינוי לזמנים קבועים במהלך השבוע ובסופי שבוע, שבהם ההורה הלא משמורן, נהנה מבילוי עם ילדיו וכן זוכה להיות אחראי על גידולם וטיפולם בימים אלו.
חזקת הגיל הרך – מהי?
אחד הביטויים המוכרים ביותר הוא חזקת הגיל הרך. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בהיעדר נסיבות מיוחדות בעניינים הנוגעים למשמורת ילדים, תועבר משמורת על ילדים עד גיל 6 לאמם.
החזקה הזו, באה לידי ביטוי בחוק הכשרות והאפוטרופסות. בין היתר, קיימות גם טענות נגדיות רבות נגד החזקה הזו, אשר גורסת כי במציאות המודרנית יש לאפשר גם לאבות ליהנות מזמן שווה עם ילדיהם. אחת הטענות הקשות שמועלות נגד חזקת הגיל הרך, נוגעת לחובת המזונות, המוטלת על האב, גם במקרים שבהם קיימת משמורת משותפת בשנים האחרונות היו מספר ניסיונות לשנות את חזקת הגיל הרך, בין היתר באמצעות חקיקה שאף תלויה ועומדת בכנסת, אך נכון לעתה טרם חל שינוי בחזקה. בנוסף אעיר, כי חלו שינויים בעמדת בתי המשפט, שהחלו להגמיש במעט את החזקה האמורה וזאת רק לאחרונה. כך למשל, אם בעבר בתי משפט היו נמנעים מלאפשר לתינוקות לישון אצל אביהם במסגרת הסדרי משמורת, הרי שכיום ניתן למצוא פסיקה שמאפשרת את האמור ובכלל זה פסקי דין שגמישים יותר בכל הנוגע להסדרי ראיה לתינוקות.
בהתחשב בכל האמור עד כה, הדין הנוכחי הוא כי בהיעדר נסיבות מאוד מיוחדות, משמורת על ילדים עד גיל 6 תועבר באופן אוטומטי לאם. נסיבות מיוחדות, לצורך העניין, הן נסיבות הנוגעות למצב בריאותי, ביטחוני ועוד, אשר יש בהן כדי למנוע מהאם לשמש כמשמורנית.
לסיכום, הכלל קובע כי במידה ולא קיימת בין בני זוג הסכמה לגבי הסדרת משמורת הילדים ובמידה וילדי בני הזוג טרם חצו את גיל 6, הרי שהמשמורת תועבר לרוב לאם, אלא אם קיימות נסיבות חריגות ומיוחדות.
איזה בית משפט עוסק בענייני משמורת ילדים?
באופן רגיל, לבית המשפט לענייני משפחה יש את הסמכות לדון במשמורת ילדים. עם זאת, כאשר מוגשת תביעת גירושין הכורכת עמה את סוגיית המשמורת, הרי שאז בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בתביעת המשמורת. יתר על כן, סמכות לעסוק בענייני משמורת "נקנית" גם במקרים שבהם בני הזוג מסכימים שבית הדין ידון בתביעת משמורת. נציין כי כריכת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, היא זו אשר יוצרת את מרוץ הסמכויות המפורסם בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. נציין שבכל מקרה לגופו, כדאי לבחון בסיוע של עורך דין משפחה, האם עדיף להגיש תביעה לבית הדין הרבני, או לחלופין לבית המשפט לענייני משפחה – בכל הנוגע לענייני משמורת.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת, כשמה כן היא, משמורת שבה שני בני הזוג מקיימים משמורת אחידה מבחינת זמני השהות והטיפול בילדים. בניגוד למשמורת בלעדית, בה הורה אחד נהנה מזמן שהות רב יותר עם ילדיו ועליו מוטלת האחריות לגידולם השוטף, הרי שבמשמורת משותפת, שני ההורים נהנים משהות שווה עם ילדיהם. החשוב מכך – שני ההורים אחראים באופן שווה על הגידול השוטף של ילדיהם המשותפים.
אבות חייבים במשמורת משותפת מזונות ילדיהם מכוח הדין הדתי – אישי. מנגד, כאשר מתקיימת משמורת משותפת, בית המשפט עשוי לעיתים להקל בנטל המזונות, במידה ואכן המשמורת מקוימת הלכה למעשה.
לסיכום:
אין ספק כי ענייני משמורת ילדים והסדרי הראיה הם הנושאים הרגישים ביותר בהליך גירושין, בעיקר מסיבה אחת: זהו לא הליך העוסק בכסף וזהו לא הליך העוסק בכבוד, אלא בילדים שהם חלק מבשרנו ודמנו. כל הורה מעוניין וחפץ בטובתו של ילדיו וכל הורה רוצה להיות קרוב לילדיו ככל היותר. אך לעיתים, בעת גירושין ועקב חילוקי הדעות בין בני הזוג, קשה לבני הזוג להגיע להסכמה משותפת לעניין משמורת הילדים והסדרי הראיה לשם כך רצוי לפנות לעו"ד הבקיא בדיני משפחה היכול לסייע בעניין ולהביא את הסכסוך לידי פתרון וסיום מהיר.
חשוב להדגיש כי בעת גירושין, בני זוג יכולים להסדיר את סוגיית המשמורת במספר דרכים. הדרך הראשונה היא באמצעות הסכמה. ההורים יכולים להסכים על נושא המשמורת וכן על נושא הסדרי הראיה. מצד שני, בני הזוג יכולים לנהל הליך משפטי ולבקש מבית המשפט להכריע בכל הנוגע למשמורת הילדים. הליך משפטי בענייני משמורת יכול להיות הליך מורכב מאוד, אשר כולל גם מעורבות של עובד סוציאלי הבוחן את מסוגלותם ההורית של בני הזוג ובסופו של דבר מחווה את דעתו בפני בית המשפט. אגב, כאשר בין בני הזוג עולה מחלוקת בעניין משמורת הילדים, ניתן עד להכרעה סופית, לעתור בפני בית המשפט בתביעה למשמורת זמנית – על מנת לאפשר לילדים קיום תקין עד להכרעה סופית בעניין המשמורת. חשוב להדגיש נקודה אחת הנוגעת במישרין למחלוקות משפטיות בענייני משמורת ילדים. הכלל הוא כי בית המשפט יכריע בתביעות משמורת בהתאם לעיקרון-על אחד והוא עיקרון טובת הילד. רק טובת הילד היא שעומדת לנגד עיני בית המשפט ובפרט – היכן ייטב לילד לגדול, עם מי מההורים הוא ייהנה מזמן איכות רב יותר, היכן טוב יהיה לילד לגדול מבחינה חברתית ומבחינה חינוכית ועוד.
המסקנה היא שבית המשפט יטיל את המשמורת בהתאם לטובתו של הילד. כך למשל, אם בית המשפט ימצא שטובת הילד באה לידי מימוש בצורה המיטבית ביותר אצל האב, הרי שהוא עשוי להטיל את המשמורת על האב (במידה ולא חלה חזקת הגיל הרך).
* האמור לעיל אינו מהווה תחליף למתן ייעוץ משפטי פרטני.
לפגישת ייעוץ השאירו פרטים ונשוב אליכם
