סעיף הסיכול החוזי ? האם טענה זה מהווה עילה להתנערות מחוזה ו/או הסכם עקב משבר הקורונה?

החיים נעצרו לנו בתקופה אחרונה, נגיף הקורונה הביא משבר כלכלי עולמי אשר השפיע על כל אחד ואחת מאיתנו.
ישנם רוכשי דירות בינהם זוגות צעירים שהתחייבו בלקיחת משכנתא ובחוזים אחרים, אשר עתה מוצאים את עצמם בפני בעיה לא פשוטה של חוסר מימון וזאת עקב איבוד מקום העבודה ו/או מקור ההכנסה שהיווה את בסיס עקרון ההסתמכות בבואם לחתום ולהתחייב בחוזה כזה או אחר לדוגמא של קניית נכס מקרקעין.
 
מהי טענת הסיכול חוזי?
 
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מאפשר להשתחרר מחוזה במצב של נסיבות אשר בעת החתימה על ההסכם לא היו ידועות או צפויות לצדדים וכן לא היו בשליטתם. זהו מצב של סיכול חוזה.
נשאלת השאלה האם משבר הקורונה מהווה עילה לטענת הסיכול על מנת להשתחרר מחוזה מחייב?
 
בדרך כלל תניית סיכול חוזה בחוזים מציינת במפורש אירועים כגון: מלחמה, מתקפות טרור ואסונות טבע או אירועים חמורים אחרים  וחריגים - המהווים כח עליון ואשר בגינם צד לחוזה מבקש לקיים את חלקו בהסכם, אולם אינו יכול לקיימו עקב האירוע החריג אשר השפיע עליו לדוגמא: עקב סיבה כלכלית כגון: איבוד מקור ההכנסה .
האמת המרה היא שביהמ"ש בישראל מעולם לא נדרשו לקבוע האם מגיפה עולמית מהווה כוח עליון אשר יכולה להצדיק את טענת הסיכול על מנת להשתחרר מהחוזה באופן מוצדק מאחר ואירועים של מגיפה עולמית כלל לא הובאו לפתחם.
 
אני סבורה כי עקב המצב החדש שנוצר בארצנו ובעולם בכלל, ביהמ"ש ידרשו ליתן מענה הולם ולהידרש לעניין האם טענת הסיכול החוזי אכן מהווה עילה להשתחרר מהחוזה, עקב הגשתן של תביעות מאותם צדדים שדורשים את אכיפת החוזה ע"י הצד השני אשר הושפע לרעה מהמצב ואינו יכול לקיים את חלקו בהסכם.
עד אז מצופה כי הצד החזק להסכם שהוא בדר"כ חברת הבנייה, הקבלן או הבנקים יגלו ככל האפשר סבלנות וסובלנות לצד החלש שהוא בדר"כ הקונה או צד אחר להסכם שעליו מוטלת חובת התשלום עד אשר יעבור זעם והתמונה תתבהר.
מה שבטוח שמשבר הקורונה יצור שינוי בניסוח חוזים והסכמים עתידיים שבין צד אחד למשנהו יש לוודא מעתה שבכל הסכם יוכנס סעיף שיתייחס לכוח עליון ושיכלול גם מקרה של מגיפה כזו או אחרת בקנה מידה גדול, וסעיף זה יאפשר סיכול חוזה והשתחררות ממנו עקב כך. 
 

יצירת קשר

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים ונשוב אליכם